
רשלנות רפואית
רשלנות רפואית
ההנחה המקובלת, הנכונה והסבירה ביותר הינה שאנשי רפואה פועלים על מנת להיטיב עם המטופלים, לנסות ולשפר את מצבם הרפואי, וכי מטרתם הראשונית אינה גרימת נזק למטופלים, אך לאנשי רפואה כמו לכולנו מותר גם לטעות, בתי המשפט מכירים באפשרות שאנשי רפואה יטעו במהלך עבודתם, לא כל טעות נופלת בגדר רשלנות רפואית.
כך נקבע בפסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים [ת"א (ירושלים) 942/88– כלפון נ' קופת חולים של ההסתדרות ואח', תק-מח 1990(3) 740]:-
"לא כל טעות של רופא נכנסת בגדר רשלנות, שכן אם נהג הרופא במיומנות המקובלת במקצועו לא יחשב לרשלן גם אם טעה באבחנה או בדרכי הטיפול בחולה. השאלה הטעונה הכרעה היא האם התנהגותו של הנתבע (קופת החולים – א.ק.) תאמה את הסטנדרטים במקצוע הרפואה באותן נסיבות"
תביעת רשלנות רפואית , הינה תביעה אזרחית, אשר חוסה תחת הגדרת עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע :
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
בלשון פשוטה רשלנות רפואית הינה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.
על מנת לבסס תביעה ברשלנות רפואית, נצטרך להוכיח את כל התנאים המצטברים של הסעיף:
קיימת התרשלות מצידו של הרופא ו/או המטפל.
קיים נזק למטופל.
הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות המטפל (בשפת המשפט: " קשר סיבתי").
דוגמה אחת מני רבות לרשלנות רפואית, היא מקרה בו ניתנה לחולה תרופה שאינה מתאימה למחלתו, בעוד כל רופא סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה, ושכתוצאה מנטילת התרופה נגרם נזק ממשי לחולה.
במסגרת התביעה, אין צורך להוכיח כוונה לפגוע במטופל, דיני הנזיקין ועוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי לנפגע, גם כאשר לא הייתה כל כוונה מצד אנשי הצוות הרפואי לפגוע במטופל.
שלבים בהגשת תביעה ברשלנות רפואית
טרם הגשת תביעה ברשלנות רפואית, משרדי מבצע בדיקת היתכנות מעמיקה וזאת על מנת לבסס את טענות התביעה לשם השגת תוצאה משפטית מיטבית ללקוח.
השלב הראשון הינו מפגש עם הלקוח ותחקור לגבי נסיבות המקרה.
השלב השני הינו איסוף כל החומר הרפואי הרלוונטי.
לאחר איסוף החומר הרפואי, נשלח החומר הרפואי בליווי מכתב נסיבות האירוע למומחים רפואיים לשם בחינת התיק, והיכולת לבסס את טענת הרשלנות וכן את שאלת הנזק תוצאת הרשלנות.
רק במידה והמומחים קובעים שישנה רשלנות רפואית, מוגשת תביעה לבית המשפט.
ניהול התביעה בבית המשפט
ראשית אציין כי תביעות רשלנות רפואית נמשכות בדר"כ מס' שנים, נוכח מורכבותם.
לאחר הגשת התביעה בצירוף חוות הדעת, יוגש כתב הגנה מטעם הנתבע/ים.
הנתבעים יאספו חומר רפואי, יעבירו אותו למומחה מטעמם, אשר יזמן את התובע/ת לבדיקה שלאחריה תוגש חוות דעת מטעם הנתבע/ים לבית המשפט.
בית המשפט יורה על המשך ההליכים, לרבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט להכרעה בין חוות הדעת הסותרות, הודעה על הגשת תחשיבי נזק, וכן יכול להמליץ לצדדים לפנות להליך של גישור.
באם הצדדים לא מעוניינים לפנות להליך גישור או לנהל משא ומתן לשם מחיקת התביעה, יקבע בית המשפט דיון הוכחות שלאחריו יינתן פסק דין.
התיישנות תביעות רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה בין אם מדובר במעשה רשלני כגון מתן תרופה שגויה או באם מדובר בנזק כגון גרימת צלקת מכערת.
במידה והנזק התגלה לאחר זמן מה מיום המעשה ו/או המחדל הרשלניים, הרי במקרה כזה מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום שבו נתגלה הנזק בפועל, אלא שבמקרה זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).
לגבי קטינים, הרי שתחילת מירוץ ההתיישנות מתחילה עת הגיע הקטין לגיל 18 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות).
שכר טרחה בתביעות רשלנות רפואית
שכר טרחה במשרדי, נגבה " כאחוזים מהצלחה" מסך הפיצוי שיקבע על ידי בית המשפט ו/או בכל הליך משא ומתן בין הצדדים.
עלויות פתיחת תיק, הוצאות לבירור היתכנות הגשת תביעה, לרבות איסוף חומר רפואי וחוות דעת מומחים, חלות, על פי הדין, על הלקוח ומשולמות על ידו.