תאונות עבודה ומחלות מקצוע

תאונות עבודה ומחלות מקצוע

כל עובד במדינת ישראל משלם במשך חייו דמי ביטוח לאומי, תשלום זה מהווה, בין היתר, דמי ביטוח, במקרה של פגיעה בעבודה, יוכל הנפגע לתבוע את הביטוח הלאומי לקבלת פיצויים בגין פגיעתו.

כבר כעת אציין כי על הנפגע להיות מודע לעובדה כי תביעה לפגיעה מהעבודה יש להגיש לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מיום האירוע, אחרת המוסד לביטוח לאומי עלול לשלול מהנפגע חלק מהפיצוי שמגיע לו, לעיתים אף תישלל במלואה זכותו לפיצויים. על כן יש לפנות לעורך -דין בהקדם האפשרי ובסמוך למועד הפגיעה.

חשוב לדעת כי אדם שנפגע במהלך עבודתו, זכאי לא רק לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו, אלא שמורה לו הזכות לתבוע כספים גם מגופים נוספים לרבות מ:

1. המעביד וחברת הביטוח שלו או כל אדם אחר שאשם בגרימת הפגיעה.

2. חברות הביטוח במידה ולנפגע, פוליסות ביטוח אישיות ו/או קבוצתיות ממקום העבודה כגון ביטוח "אובדן כושר עבודה", או "ביטוח תאונות אישיות".

יודגש כי זכותו של הנפגע לתבוע במקביל את הגופים השונים והוא אינו חייב לבחור במסלול תביעה אחד.

מהי פגיעה בעבודה?

המוסד לביטוח לאומי מכיר בשני סוגים של פגיעה בעבודה:

תאונת עבודה

מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי: "תאונה שארעה תוך כדי עבודה ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו".

כלומר על הנפגע להוכיח שפגיעתו קרתה תוך כדי עבודה ועקב העבודה, וכי מדובר באירוע חריג, אשר אפשר לאפיין אותו בזמן ומיקום מוגדרים.

גם תאונות שאירעו לעובד בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, יוכרו במרבית המקרים כתאונות עבודה שכן חוק הביטוח הלאומי הרחיב את הגדרת תאונות עבודה גם למקרים אלו, וכלל בהגדרת "תאונת עבודה" גם תאונה שארעה לעובד תוך כדי נסיעה או הליכה מביתו לעבודה או חזרה. יודגש כי גם במקרה זה דורש החוק מהעובד להוכיח שהתאונה ארעה "עקב" אותה הליכה או נסיעה, כך במידה והעובד ביצע סטייה חריגה מהדרך המקובלת שמשמשת אותו להגעה לעבודתו ו/או חזרה ממנה, הרי שהמוסד יוכל לטעון שהתאונה לא קרתה במהלך עבודתו ובעקבותיה.

יצוין כי מידת רשלנותו של העובד אינה נבדקת על ידי המוסד לביטוח לאומי, קרי גם תאונה שקרתה עקב רשלנותו של העובד במלואה ו/או בחלקה, תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי והעובד יקבל את זכויותיו.

מחלת מקצוע

חוק הביטוח הלאומי, מגדיר מהי מחלת מקצוע: "מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו או כתוצאה מעבודתו".

מחלת מקצוע היא מחלה המנויה ברשימת מחלות מוגדרת אשר קבועות בתקנות של המוסד לביטוח לאומי ורק אם הנפגע לוקה באחת מאלו הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

המחלה יכולה להיווצר מספר רב של גורמים, ביניהם, בין היתר, חשיפה לחומרים מסוכנים, רעש מזיק, חשפיה לקרינה, ועוד.

על מנת להיות מוכר כסובל ממחלת מקצוע, צריך התובע לעמוד בשני תנאים מצטברים:

• המחלה מנויה ברשימת המחלות המוכרות על פי תקנות הביטוח הלאומי.

• על התובע להוכיח קשר סיבתי בין מהות העבודה למחלה עצמה, כלומר שהמחלה החלה בעקבות עבודתו של העובד אצל המעסיק, ולא מדובר במחלה שנגרמה למשל עקב פגם מולד.

מיקרוטראומה

"תורת הפגיעות הזעירות", הינה תורה שפותחה על ידי בתי הדין לעבודה על מנת לתת אפשרות לעובדים שחלו בעת עבודתם, אך המחלה ממנה הם סובלים, אינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע הקבועות בתקנות הביטוח הלאומי.

על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר במחלת מקצוע על פי תורת המיקרוטאומה, יש להוכיח כי במהלך עבודתו של התובע הוא ביצע פעולות תדירות שנעשו במשך תקופה ארוכה והצטברו עם הזמן לכדי פגיעה ממשית, יש להוכיח קשר ישיר, וסיבתי בין הפגיעות הזעירות אותם ביצע התובע לבין מצב בריאותו, במרבית המקרים יזדקק התובע להמציא חוות דעת רפואית אשר תקשור בין פגיעתו לאופי עבודתו.

דוגמאות חלקית למחלות אשר הוכרו בפסיקת בתי הדין כתאונות בעבודה לפי הלכת המיקרוטראומה:

• תסמונת התעלה הקרפלית

• פגיעות בגב, פריצת דיסק, בלט דיסק

• קרע ברצועות הכתפיים, וקרעים במיניסקוס.

• " מרפק טניס".

• מחלות בדרכי הנשימה.

• גידולים סרטניים

שלבי התביעה

• הגשת תביעה להכרה כנפגע עבודה ו/ו כסובל ממחלת מקצוע

לאחר הגשת התביעה, בוחן המוסד לביטוח לאומי את נסיבות התביעה, ומקבל החלטה האם להכיר בתביעה, במקרה בו המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה, יש להגיש תביעה כנגד החלטת המוסד לבית הדין.

• תשלום דמי פגיעה

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי, הכיר בתביעה, ישלם המוסד לנפגע, פיצוי כספי בגין היעדרותו מהעבודה עקב הפגיעה. התשלום יינתן עד למכסה של 91 ימי מחלה ראשונים.

• קביעת דרגת נכות

לאחר סיום תקופת ימי המחלה הראשונים, על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי, תביעה לקביעת דרגת נכות, שלאחריה יוזמן על ידי המוסד לוועדות רפואיות בפני מומחים שונים כתלות בסוג הפגיעות מהם הוא סובל.

בוועדה תיבדק חומרת פגיעתו ויקבעו אחוזי הנכות אשר מגיעים לו, ובהתאם לקביעת אחוזי הנכות ייקבע גובה הפיצוי לו הוא זכאי.

• נכויות זמניות בשיעור של 5% ומעלה מקנות בקצבת נכות זמנית.

• נכות צמיתה  בשיעור של עד 9% לא מזכה בפיצוי.

• נכות צמיתה בשיעור של 10% ועד 19%, מזכה במענק חד פעמי.

• נכות צמיתה  בשיעור של 20% מזכה בקצבה חודשית.

חשוב לדעת שמי שנקבעה לו דרגת נכות גבוהה, זכאי לזכויות נוספות בנוסף לקצבה החודשית, זכויות אלו כוללות בין היתר, קצבה מיוחדת בנוסף לקצבה החודשית לשם מימון טיפולים ו/או הוצאות מיוחדות, סיוע בשיקום מקצועי, שכר לימוד, סיוע בניידות והתאמת תנאי מגורים ועוד.